הזמנות לבת מצווה נחשבות למוצר תקשורתי לכל דבר ומטרתן היא ליצור קשר בין המשפחה המצומצמת של כלת המצווה שהגיעה לגיל 12 לבין יתר האורחים לרבות בני המשפחה המורחבת, חברים של הנערה ועוד מוזמנים נוספים המיועדים להתכנס יחדיו לקראת טקס בת המצווה המרגש. על פי ההלכה היהודית, נערות בגיל 12, להבדיל מנערים אשר חוגגים את טקס המצווה שנה לאחר מכן, נחשבות למוכנות ובשלות די הצורך על מנת לקבל עליהן עול מצוות.
במשך שנים רבות, הוטלה בספק השאלה בדבר מקומה הייחודי של חגיגת בת המצווה כמאורע דתי. במהלך הדורות ובמקביל להתפתחות שוויון הזכויות שבין נשים לגברים היה עיסוק לא קטן בכלל בסוגיה האמורה. בתחילת הדרך אנשים רבים סברו שהנערה שהגיעה לגיל מצוות, בדיוק כפי שעושה הנער, צריכה לשאת דרשה לפי דבריו של מרדכי ברואייר :” שמעתי מפי מורי ורבי שלמה אדלר, שראה דרשה לכבוד חגיגת בת-מצווה מודפסת מהרב רבי יעקב עטלינגר“.
הזמנות לבת מצווה נחשבות לתוצר שמאפיין את העת האחרונה ואין להן עדויות היסטוריות ארוכות שנים. במקביל התפתחות הדפוס מוצר תקשורתי זה החל להתפתח, וככל שהזמנות לבת המצווה הפכו להיות זמינות יותר ולמעשה לדבר שבשגרה, התחום צבר תאוצה והשימוש בהזמנות אלה התרחב משמעותית. בסוף שנות השישים, תחילת שנות השבעים, ניתן היה להבחין בארץ בהקמה של אולמות אירועים, בהם נהוג היה לחגוג אירועים מסוגים שונים לרבות טכסי בת מצווה.